קצת היסטוריה

​

במהלך חודש אפריל 2016 בוצע תיקון מס' 18 במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שהכניס לעולמינו את המסמך המשפטי שנקרא ייפוי כוח מתמשך.

 

תיקון זה בוצע בין היתר על רקע חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ושינויים שבוצעו בארץ ובעולם בתחום זכויות אנשים עם מוגבלות, כאשר הדגש בתיקון זה הוא מעבר מטובתו של האדם – לרצונו של אדם, ועל כיבוד רצונו של האדם במסגרת ייפוי כח מתמשך באשר לעתידו ולעתיד משפחתו.

 

עד למועד תיקון החוק היה ניתן למנות אפוטרופוס בלבד לאדם שאינו כשיר לנהל את עניינינו, דבר הכרוך בניהול הליך בבית משפט, שהאפוטרופוס הכללי הוא צד לו, ובהגשת מסמכים רפואיים ותסקיר בנוגע לאדם שעבורו מבוקש למנות אפוטרופוס, ולאחר מכן יש צורך לדווח על הטיפול באותו אדם.

 

לאחר התיקון התווספה חלופה נוספת והנה יפוי כוח מתמשך, המהווה כלי לתכנון עתידי המאפשר לכל אדם בהיותו כשיר וצלול – לתכנן כיצד ומי יטפלו בענייניו בעתיד, כאשר הוא לא יהיה מסוגל לטפל בעצמו בעניינינו, ומבלי לערב את בית המשפט.

 

כך צוין בהקשר זה במסגרת דברי ההסבר להצעת החוק לתיקון חוק הכשרות המשפטית חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות:

 

"ככלל, הנחת היסוד של הצעת החוק היא כי לא בכל מקרה יש צורך בהתערבות שיפוטית ובפיקוח ישיר בנוגע לפעולותיהם ולמצבם של אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם בעצמם, עם כל הבירוקרטיה הכרוכה בהתערבות ופיקוח אלה והחדירה לאוטונומיה האישית והמשפחתית.

פעמים רבות הדאגה לאותם אנשים נעשית על ידי בני המשפחה וסביבתם הקרובה באופן המיטבי, בלי שיהיה צורך בהתערבות המדינה.

מוסד ייפוי הכוח המתמשך נועד אף לאותם מצבים שבהם יש לאדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו מעטפת משפחתית או חברתית הדואגת לו, אך בעודו בעל כשירות הוא מעוניין לקבוע מי יהיה מוסמך לקבל החלטות בנוגע לענייני רכוש או לעניינים אישיים שלו. "