מערכת ההוצאה לפועל מעמידה לרשות בעלי הזכות (בין אם קיבלת זכות זו דרך פסק דין, שטר חוב, או המחאה) דרך למימוש זכותם כנגד החייב כאשר המטרה שעמדה אל מול עיני המחוקק אחת היא – הבטחת התשלום לזוכה.

​

בשורת חקיקות קבע המחוקק הישראלי את הקריטריונים אשר בגינם ניתן לפנות להליכי הוצאה לפועל. בין אלו נמנים פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בעניין אזרחי, ערובה שנקבעה על ידי ראש הוצל"פ, צווים והחלטות שנקבע כי יתייחסו אליהם כפי שמתייחסים לפסק דין ועוד.

​

חשוב לציין כי לא ניתן לפתוח בהליכי הוצאה לפועל לגבי כל גוף. דוגמא טובה לכך היא שבמידה וזוכה מחזיק בפסק דין כנגד המדינה, הוא איננו יכול לפנות להוצאה לפועל. הדבר חל גם לגבי צווי מניעה אשר אכיפתם נעשית באמצעות פקודת ביזיון בית המשפט ופסקי דין הצהרתיים שאינם כוללים חלק מעשי לביצוע.

​

נדגיש כי לשכת ההוצאה לפועל מתייחסת אך ורק לדרך פירעון החוב ואיננה משמשת כערכאה נוספת לערעור.

חוק ההוצאה לפועל (1967) מפרט את התהליך למימוש זכויותיו של הזוכה.

​

הליך כזה מתחיל בהגשת בקשה בלשכת ההוצאה לפועל הקרובה למקום מגוריכם. האגרה המתלווה לבקשות מסוג זה משולמות על ידי הזוכה, אך ברוב המקרים מתווספת אל החוב הפסוק. לאחר פתיחת התיק תישלח את החייב "אזהרה" על מנת ולתת לחייב הזדמנות נוספת לפרוע את חובו. רק עם תום פרק הזמן הקבוע בחוק מרגע הוצאת "האזהרה" ניתן יהיה לפנות אל אמצעים אחרים והתחיל בהליכי ביצוע פסק הדין.

​

משרדנו נותן ייעוץ ו/או ייצוג בכל הנוגע להוצאה לפועל, הן ללקוחות פרטיים שנקלעו למצב בו פתחו נגדם תיק הוצאה לפועל אחד וכלה בלקוחות מסחריים אשר מנהלים באמצעות משרדנו מערך גבייה ראשוני - טלפוני ולאחריו גבייה באמצעות הוצאה לפועל. יש לציין, כי גבייה יעילה מקורה בניהול נכון של מסמכים מול החייב. כך, כל הלוואה ו/או אספקת סחורות של לקוח מסחרי רצוי שיגובה בשטרות שניתן יהיה להגישם בהוצאה לפועל למען גביה יעילה.